חדשות

חוכמת הנגיפים: כך נמשכים יתושים מפיצי מחלות אל גוף המארח

במחקר חדש נמצא כי נגיפים שגורמים למחלות זיקה וקדחת דנגי משתמשים ב"טקטיקה" הגורמת למארחים שלהם לפלוט אצטופנון, המושך אליו יתושים ומגביר את התפשטות המחלות

יתוש הנמר האסיאתי. מעביר מחלות, ביניהן נגיף הזיקה

הנגיפים שגורמים למחלות הטרופיות זיקה וקדחת דנגי יכולים לגרום לריח הגוף של המארחים שלהם לעבוד לטובתם. כך עולה ממחקר שנערך בסין ופורסם בכתב העת Cell.

במחקר נמצא ששני הנגיפים משנים את הריח של העכברים המארחים אותם כך שימשכו יותר יתושים. טקטיקה זו יכולה לעזור לנגיפים לעבור למארחים נוספים. מציאת דרך למנוע את הריח הזה עשויה לאפשר לשלוט לא רק בזיקה ובדנגי, אלא גם במחלות אחרות המועברות על ידי יתושים.

ידוע כבר זמן רב שמחלות מסוימות יכולות לשנות את ריחם של המארחים שלהן. נגיפים ומיקרואורגניזמים מסוימים משתמשים בזה לטובתם. לדוגמה, צמחים הנגועים בנגיף פסיפס המלפפון משחררים מולקולה המושכת כנימות, שבהן הנגיף משתמש לצורך הדבקה של צמחים חדשים. מדענים גם מצאו שטפילים הגורמים למלריה חושפים את מארחיהם ליתושים דרך שינויים בריח הגוף.

כדי לבחון האם נגיפי הזיקה והדנגי פיתחו גם הם דרכים למשוך את תשומת הלב של היתושים, החוקרים הדביקו עכברים בנגיפים אלה. לאחר מכן הם הניחו עכברים נגועים ובריאים במתחמים נפרדים והעבירו את הריח שלהם לתוך תא מלא יתושים שהיה מחובר לשני המתחמים, כדי לראות איזו קבוצה יעדיפו החרקים. כ-65%-70% מהיתושים נעו לכיוון המתחם עם העכברים הנגועים, מה שהעיד שריח העכברים משך אותם יותר.

אנליזה כימית של האוויר מכל מתחם גילתה כי העכברים הנגועים הפרישו תרכובות מדיפות ריח, כולל מולקולה שנישאת באוויר בשם אצטופנון. החוקרים גילו שעכברים שנדבקו בנגיף זיקה או דנגי ייצרו פי עשרה אצטופנון מאשר עכברים בריאים. כשטפטפו על עכברים בריאים ועל בני אדם אצטופנון, היתושים נמשכו אליהם.

חיידקים המייצרים אצטופנון גדלים באופן טבעי על העור, אך מספרם נשמר בדרך כלל על ידי חלבון אנטי-חיידקי המופרש על ידי תאי העור. במחקר התגלה שהגן שאחראי לייצור חלבון זה היה פחות פעיל כאשר העכברים נדבקו בדנגי או בזיקה. כתוצאה מכך, עורם של העכברים החולים הוצף בחיידקים המייצרים אצטופנון, מה שהפך את העכברים לריחניים יותר ומשך את תשומת ליבם של יתושים רעבים.

לאחר מכן, החוקרים לקחו משטחי בית שחי מאנשים שחלו בדנגי ומצאו שהם מייצרים יותר אצטופנון כשהם חולים בנגיף מאשר אנשים שאינם חולים. יתרה מכך, יתושים נמשכים יותר לספוגיות מיוזעות של אנשים עם דנגי מאשר לאלה של בני אדם לא נגועים. המסקנה היא שנגיפי דנגי וזיקה הפכו את האצטופנון לאמצעי להתפשטות אצל מארחים נוספים.

כשהחוקרים נתנו לעכברים נגועים ויטמין A, המשמש בדרך כלל לטיפול במצבי עור, ירדה כמות האצטופנון שהחיות הפרישו, והדבר מצביע על טיפול אפשרי למנוע התפשטות שתי המחלות. החוקרים מתכננים כעת לבדוק את השימוש בויטמין A כדי להפחית את העברת הדנגי במלזיה, שם המחלה היא אנדמית.

נושאים קשורים:  מחקרים,  נגיפים,  יתושים,  אצטופנון,  התפשטות נגיף,  חדשות
תגובות