המעורבות המשמעותית של microRNAי(miRNA) בפתגונזה של פסוריאזיס מתועדת היטב, אך ישנם נתונים מועטים בנוגע לתרומה של miRNA ספציפיים להימצאות של מחלה זו. החוקרים ביקשו לבחון את התפקיד של miR-145-5p בפסוריאזיס.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו אנליזת miRNA בארבעה מטופלים עם פסוריאזיס וארבעה מקרי ביקורת. בוצע שימוש בבדיקות rt-PCR והיברידיזציית in situ פלאורוסנטית על מנת לזהות miRNA אשר אינם מבוקרים כשורה. תבחיני לוציפראז בוצעו על מנת לקבוע האם miR-145-5p נקשר ל-MLK3. תבחיני CCK-8 ולומינקס מגנטי שימשו לצורך מדידת פרוליפרציה תאית ושחרור כימוקינים. אנליזת western blot שימשה על מנת לבחון את רמות החלבונים של MLK3 והחלבונים המושפעים ממנו.
החוקרים מצאו כי miR-145-5p היה מבוקר בחסר (downregulated) בלזיות עור פסוריאטיות. תבחין לוציפראז הדגים כי MLK3 מהווה מטרה ישירה של miR-145-5p. ביטוי יתר של miR-145-5p בקרטינוציטים אפידרמליים אנושיים תקינים דיכא פרוליפרציה תאית והפרשה של כימוקינים. בניגוד לכך, השתקה של miR-145-5p עודדה פרוליפרציה של תאים אלה והגדילה את הפרשת הכימוקינים. השתקה של MLK3 דחתה את הפרוליפרציה המוגברת אשר נגרמה על ידי השתקת miR-145-5p. יmiR-145-5p הינו בקר של factor-kB גרעיני ומעביר אותות של transcription 3 על ידי תקיפה של MLK3. מתן אגוניסט של miE-R-145-5p ללזיות עוריות הפחית היפרפלזיה אפידרמית עורית ושיפר דרמטיטיס הנגרמת על ידי פסוריאזיס בעוד שמתן אנטגוניסט הוביל להשפעה ההפוכה.
החוקרים מסכמים כי miR-145-5p מפחית פרוליפרציה תאית והפרשת כימוקינים על ידי קרטינוציטים אפידרמליים אנושיים תקינים על ידי קישור ל- MLK3. ביטוי ביתר של miR-145-5p תורם לדלקת העורית בלזיות פסוריאטיות עוריות
מקור:
Yan, J.J. et al. (2019) British Journal of Dermatology, https://doi.org/10.1111/bjd.17256