חולים עם קלציפילקסיס (calciphylaxis) התמודדו בעבר עם קשיי אבחון ותחלואה גבוהה, אך הנתונים הבוחנים מאפיינים אלו לאורך זמן נותרו מוגבלים. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology, ביקשו חוקרים לזהות גורמים הקשורים לעיכובים באבחון של קלציפילקסיס ולהעריך תוצאי תחלואה. מטרה משנית הייתה לעדכן את שיעורי התמותה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו אנליזה רטרוספקטיבית על 302 מטופלים מבוגרים שאובחנו עם קלציפילקסיס מה-1 בינואר 2006 ועד ל-31 בדצמבר 2022. הם ערכו אנליזות סטטיסטיות חד משתניות ורב משתניות.
תוצאות המחקר הדגימו כי קלציפילקסיס לא נפרוגני (P = 0.0004) ומעורבות אצבעות (P = 0.0001) היו קשורים באופן מובהק עם עיכוב מוגבר באבחון. לעומת זאת, מעורבות הזרועות (P=0.01) ואיברי המין (P=0.022) היו קשורים לאבחון מהיר יותר. יש לציין שכמעט כל החולים עם מעורבות של איברי המין, האצבעות או הבהונות סבלו ממחלה נפרוגנית. בנוסף, מספר הסיבוכים לחולה ירד עם הזמן, במיוחד במקרים של זיהומי פצעים (P = 0.028), עלייה במספר הנגעים (P = 0.012), ואשפוזים חוזרים (P = 0.020). יתר על כן, שיעורי התמותה המעודכנים של שנה אחת היו 36.70% עבור קלציפילקסיס נפרוגני ו-30.77% עבור קלציפילקסיס לא נפרוגני. המגבלות של המחקר כללו עיצוב רטרוספקטיבי ושימוש בנתונים ממוסד בודד.
החוקרים מסכמים כי העיכובים באבחון, במיוחד במקרים של קלציפילקסיס שאינו נפרוגני, ומספר הסיבוכים למטופל פחתו עם הזמן, דבר המדגיש את החשיבות בהגברת המודעות להאצת תהליך האבחון. בנוסף, שיעורי התמותה הראו שיפור מתמשך בשנים האחרונות.
מקור: