פוטותרפיה הנעשית במתקן רפואי היא טיפול חסכוני בפסוריאזיס, אך הגישה אליה עשויה להיות קשה. לעומתה, פוטותרפיה ביתית מועדפת יותר על המטופלים, אך יש לה עדויות קליניות מוגבלות, במיוחד לגבי אנשים עם סוגי עור כהים יותר. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA Dermatology, ביקשו חוקרים להעריך את היעילות של פוטותרפיה עם קרני UV-Bי(Ultraviolet light-B) בטווח צר הנעשית בבית המטופל לעומת במתקן רפואי לטיפול בפסוריאזיס.
עוד בעניין דומה
מחקר יעילות הטיפול באור (Light Treatment Effectiveness) היה מחקר קליני אקראי, פרגמטי, פתוח, רב-מרכזי, עם קבוצות מקבילות, שיזמו החוקרים. מחקר זה שולב בפרקטיקה הקלינית השגרתית של 42 מרפאות עור אקדמיות ופרטיות ברחבי ארצות הברית. ההרשמה התבצעה מה-1 במרץ 2019 עד ל-4 בדצמבר 2023, כשהמעקב נמשך עד יוני 2024. המשתתפים כללו אנשים בגילאי 12 שנים ומעלה שסבלו מפסוריאזיס פלאק או פסוריאזיס טיפתי (פסוריאזיס גוטטה) והיו זכאים לטיפול פוטותרפי ביתי וגם במתקן רפואי. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשימוש במכשיר ביתי של קרני UV-B בטווח צר עם דוזימטריה במצב מודרך, או לקבלת טיפול שגרתי עם קרני UV-B בטווח צר במתקן רפואי למשך 12 שבועות. לאחר מכן, נערכה תקופת תצפית נוספת של 12 שבועות. תוצאי היעילות העיקריים כללו את ההערכה של PGA (Physician Global Assessment), אשר סיווגה את מצב העור כחלק או כמעט חלק (ציון של ≤1) בתום תקופת ההתערבות.
מתוך 783 מטופלים (גיל ממוצע 48.0 [סטיית תקן 15.5] שנים; 376 [48.0%] נשים), 393 טופלו עם פוטותרפיה ביתית, בעוד ש-390 טופלו עם פוטותרפיה במתקן רפואי. סוגי העור (Skin phototypes) חולקו באופן הבא: ל-350 (44.7%) היה סוג עור I/II, ל-350 (44.7%) היה סוג III/IVול-83 (10.6%) היה סוג V/VI. בנוסף, 93 חולים (11.9%) קיבלו טיפול סיסטמי. בתחילת המחקר, ה-PGA הממוצע היה 2.7 (סטיית תקן 0.8), ומדד DLQIי(The Dermatology Life Quality Index) הממוצע היה 12.2 (סטיית תקן 7.2).
תוצאות המחקר הדגימו כי בשבוע 12, 129 מטופלים (32.8%) שקיבלו פוטותרפיה ביתית השיגו עור חלק או כמעט חלק, בעוד ש-100 מטופלים (25.6%) בקבוצה שטופלה במתקן רפואי השיגו תוצאות דומות. יתר על כן, 206 מטופלים (52.4%) שקיבלו פוטותרפיה ביתית ו-131 מטופלים (33.6%) שקיבלו פוטותרפיה במתקן רפואי הגיעו לציון DLQI של 5 ומטה. פוטותרפיה ביתית הדגימה אי-נחיתות לעומת פוטותרפיה במתקן רפואי עבור PGA ו-DLQI כאחד באוכלוסייה הכוללת ובכל סוגי העור. בהשוואה לפוטותרפיה במתקן רפואי, פוטותרפיה ביתית הייתה קשורה לדבקות טובה יותר בטיפול (202 מטופלים [51.4%] לעומת 62 מטופלים [15.9%]; P < 0.001), נטל נמוך יותר של עלויות עקיפות לחולים ושכיחות גבוהה יותר של אריתמה מתמשכת (466 מתוך 7,957 טיפולים [5.9%] לעומת 46 מתוך 3,934 טיפולים [1.2%]; P < 0.001). שתי שיטות הטיפול נסבלו היטב, ללא הפסקות עקב תופעות לוואי.
החוקרים מסכמים כי פוטותרפיה ביתית הראתה יעילות דומה לפוטותרפיה במתקן רפואי בטיפול בפסוריאזיס פלאק או פסוריאזיס טיפתי בפרקטיקה קלינית שגרתית, עם עומס נמוך יותר על המטופלים.
מקור: