זיהוי מרכיבים של חולשה חיסונית, שמהווה סימן מובהק לכשל כבדי כרוני, הינו הכרחי עבור ההבנה של סיבוכים של שחמת הכבד. מספר תאי T מסוג CD4+ מדכאים הוכחו כמעכבים משמעותיים של הפעלה חיסונית מערכתית. במחקר זה החוקרים הוכיחו את הימצאות וויסות ומנגנון הפעילות של תאי T מסוג CD4+ מדכאים המבטאים HLA-G במטופלים עם שחמת כבד חריפה לא מפוצה.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו בציטומטריית זרימה על מנת לקבוע את השיעור והאימונופנוטיפ של תאי T מסוג CD4+HLA-G+ מדם פריפרי של 20 נבדקים בריאים עבור קבוצת מקרי ביקורת (Healthy Controls - HC) ו-98 נבדקים עם שחמת כבד (28 עם שחמת יציבה - Stable Cirrhosis [SC],י20 עם שחמת כרונית לא מפוצה - Chronic Decompensated [CD] ו-50 עם שחמת חדה לא מפוצה - Acute Decompensated [AD]). חתימות תפקוד ושעתוק של תאי CD4+HLA-G+ רובדו בעזרת מבדקי דיכוי וטכנולוגיית NanoString בהתאמה. תפקידו של הציטוקין האימונוסופרסיבי IL-35 בהשראת אוכלוסיית תאים אלו נבחנה בעזרת ניסויי in vitro blockade. אימונוהיסטוכימיה ודגימות של תאי קופפר (Kupffer Cells - KC) אנושיים ראשוניים בוצעו על מנת להעריך את מקור ה-IL-35. החוקרים בחנו את האפשרות של דיכוי תאי T בתיווך HLA-G, בעזרת נוגדנים מנטרלים, בהתמקדות במסלולי עיכוב משותפים.
תוצאות המחקר הדגימו כי מטופלים עם AD נבדלים בכך שאצלם יש עלייה משמעותית באוכלוסיית תאי CD4+HLA-G+CTLA-4+IL-35+ בבדיקה אימונוהיסטוכימית, המקושרת לחומרת המחלה, המהלך הקליני של AD, סיבוכים זיהומיים ותוצאים עגומים. ניתוח שעתוקי שלל את האפשרות כי מדובר בתאי T רגולטוריים המופקים בתימוס. ניתוח אימונוהיסטוכימי ודגימות in vitro הדגימו כי KC מהווים מקור פורה ל-IL-35 אשר יכולים להשרות המצאות פנוטיפ HLA-G+. אלה מפעילים תגובת תאי T מתווכת CTL-4י(Cytotoxic T Lymphocyte Antigen-4) לקויה ובמקביל גם דיכוי מתווך HLA-G של ציטוקינים המקושרים ל-Th-17י(T Helper 17).
מסקנת החוקרים הייתה כי ישנה אוכלוסיית תאי T מדכאים שמונעת על ידי ציטוקינים המופקים בפריפריה אשר תורמים, ככל הנראה, לחולשה חיסונית של חולים עם AD.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
