נכון להיום קיימים קריטריונים לשיפור ההסתברות לאבחנה של דרמטומיוזיטיס אשר בחלקם כוללים ביופסיית שריר. עם זאת, מעט מאוד ידוע על שיטות אבחנה פחות פולשניות לאבחנה אשר יכולות להיות שימושיות גם כן. לכן, במחקר זה ניסו החוקרים להעריך האם ביופסיית עור, בדיקת EMG או בדיקת MRI של השרירים המעורבים יכולות להחליף את השימוש בביופסיית שריר.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר סקרו החוקרים 275 מטופלים על מנת להעריך את מחלות השריר והעור ואת התזמון שלהן ביחס לאבחנה. בנוסף, סיכמו החוקרים את תוצאות ביופסיות העור, ביופסיות השריר תוצאות בדיקות ה-MRI ותוצאות ה-EMG של אותם מטופלים.
תוצאות המחקר הראו כי בקרב אותם מטופלים אשר הממצאים בביופסיית השריר העידו על דרמטומיוזיטיס, נמצא שיעור הסכמה של 65% בין ממצאים אלה לבין מאפיינים ב-EMG וב-MRI. כמו כן, תוצאות ביופסיות העור וביופסיות השריר הדגימו הסכמה של כ-67% בקרב המטופלים שעברו את שתי הפרוצדורות הללו.
מחקר זה היה מעט מוגבל כיוון שמספר מוגבל של מטופלים עברו ביופסיית שריר. אך עם זאת, ממחקר זה עולה כי כאשר ישנם ממצאים עוריים של דרמטומיוזיטיס, ניתן להשתמש בשיטות פחות פולשניות על מנת לאבחן את המחלה ולנהל את הטיפול.
מקור: