פסוריאזיס היא הפרעה דלקתית אשר בצורה החמורה יותר שלה יכולה להוביל לפגיעה במערכת הקרדיווסקולרית ולהתקדמות מהירה יותר של טרשת עורקים. יתרה מכך, ישנו מידע בספרות המציע כי הימצאות של דלקת מפרקים פסוריאטית יכולה להוביל לסיכון נוסף בהחמרה הקרדיווסקולרית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות את מהירות גל הדופק בין מטופלים פסוריאטיים עם וללא דלקת מפרקים פסוריאטית.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר בחנו החוקרים 31 מטופלים עוקבים (20 גברים ו-11 נשים) עם פסוריאזיס בינונית עד חמורה אשר מקבלים טיפול אנטי דלקתי סיסטמי (מעקב TNF-alpha, מעכבי IL-17, מעכבי IL-23 או מעכבי IL-12/23) ועברו הערכה אקוקרדיוגרפית של מהירות גל הדופק. החוקרים יצרו 2 קבוצות מחקר. האחת כללה 17 מטופלים ללא דלקת מפרקים פסוריאטית והשנייה כללה 14 מטופלים עם תחלואה נלווית בדלקת מפרקים פסוריאטית. על מנת להעריך את מהירות גל הדופק, מדדו החוקרים את הזמן מרגע היווצרות גל ה-R ב-ECG ועד רגע מדידת הזרימה בעורקי התרדמה ובעורקים הפמורליים. לאחר מכן חושבו הפרשי הזמנים. המרחק בין האזור הסופרה-קלביקולרי ואזור המפשעה נמדד תוך כדי הבדיקה הגופנית שעברו המטופלים. מהירות גל הדופק בוטאה כיחס בין הערכת המרחק במטרים להפרש הזמן בשניות.
תוצאות המחקר הראו כי מטופלים עם דלקת מפרקים פסוריאטית סבלו יותר מיתר לחץ דם ו-BMI גבוה יותר, אך לא היו שונים באופן מובהק ממטופלים בקבוצה ללא מעורבות מפרקית במאפיינים דמוגרפיים אחרים, גורמי סיכון או מידע אקוקרדיוגרפי. כמו כן, נמצא כי מטופלים עם מחלה המערבת מפרקים הדגימו חומרת פסוריאזיס דומה לפי מדד ה-PASI. את הערכת מהירות גל הדופק הצליחו להעריך החוקרים בכל המטופלים שהשתתפו במחקר והערכים הממוצעים עמדו על 9.2 + 3.7 מטר לשנייה במטופלים ללא דלקת מפרקים פסוריאטית לעומת 10.0 + 2.8 מטר לשנייה במטופלים עם דלקת מפרקים פסוריאטית. הבדל זה היה לא מובהק. עוד נמצא כי מהירות הזרימה בעורקי התרדמה ובעורקים הפמורליים היו בקורלציה מובהקת סטטיסטית עם משך מחלת הפסוריאזיס, כאשר מתאם זה השתפר אף יותר עם גילם של המטופלים (r=-0.61, p=0.0003 עבור עורקי התרדמה; r=-0.77, p<0.0001 עבור עורקי התרדמה) לעומת זאת נמצא כי מהירות גל הדופק הייתה בקורלציה מובהקת רק עם גיל המטופלים. במודל של 12 משתנים, נמצא כי רק גיל מבוגר היה גורם מנבא בלתי תלוי של מהירות גל דופר הגדולה מ-10 מטר לשנייה (יחס סיכויים – 1.08; רב"ס 95% - 1.003-1.165).
ממחקר זה עולה כי מטופלים עם דלקת מפרקים פסוריאטית הראו נטייה להימצאות גדולה יותר של השמנה ויתר לחץ דם בהשוואה למטופלים עם פסוריאזיס עורית בלבד. כמו כן, מדידות של מהירות גל הדופק במהלך אקוקרדיוגרפיה ואפילו בטווחי זמן לזרימה פשוטים יותר בעורקי התרדמה או העורקים הפמורליים סיפקו פרמטרים כמותיים אשר שיקפו לקויות קרדיווסקולריות במטופלים עם פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית.
מקור: