מחקרים

הקשר בין תרופות חדשות להורדת גלוקוז והסיכון לפתח אסתמה

שימוש במעכבי SGLT2 יכול להוות גורם מגן מפני אסתמה

רמת סוכר בדם, בדיקת גלוקוז (צילום: אילוסטרציה)

מחקר זה היה ניתוח על אשר הגדיר כמטרה את הערכת הסיכון לאסתמה המקושר לשימוש בתרופות להורדת ערכי גלוקוז בדם. תרופות אלה כללו למעכבי DPP-4, אגוניסטים לרצפטור ל-GLP-1 ומעכבי קוטרנספורטר סודיום גלוקוז (SGLT2).

במסגרת המחקר סקרו החוקרים באופן סיסטמתי מאגרי מידע אלקטרוניים עד מרץ 2021. במסגרת הסקירה נכללו ניסוים קליניים מבוקרים עם תוצאים קרדיווסקולריים או קרדיו-רנאליים אשר דיווחו על היארעות אסתמה בקרב מטופלים אשר טופלו עם מעכבי DPP-4, אגוניסטים לרצטפור GLP-1 או מעכבי SGLT2. ניתוח על בשיטת אפקטים מקריים (random effect), אשר כלל מחקרים אלה, בוצע על מנת להעריך את יחסי הסיכויים ורווחי הסמך 95%.

תוצאות סקירת הספרות הדגימו כי 19 ניסויים אשר כללו 218 מקרי אסתמה בקרב 159,705 מטופלים נכללו בניתוח העל. בהשוואה לאינבו, נמצא כי מעכבי SGLT2 היו קשורים באופן מובהק לירידה בסיכון לאסתמה (יחס סיכויים 0.59; רב"ס 95% - 0.38-0.93). מנגד, לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין הסיכון לפתח אסתמה והשימוש במעכבי DPP-4 ואגוניסטים לרצפטור ל-GLP-1. בהשוואה לטיפול עם מעכבי DPP-4, נמצא כי טיפול עם מעכבי SGLT2 היה קשור לסיכון נמוך יותר באופן מובהק לאסתמה (יחס סיכויים 0.38; רב"ס 95% - 0.18-0.79). לעומת זאת, לא נמצא קשר מובהק בסיכוי לאסתמה בין השימוש במעכבי DPP-4 ואגוניסט לרצפטור ל-GLP-1 או בין השימוש במעכבי SGLT2 ואגוניסט לרצפטור ל-GLP-1.

ניתוח זה מדגים כי ייתכן וקיים גורם מגן לאסתמה בעת שימוש במעכבי SGLT2, בעוד שטיפול עם מעכבי DPP-4 ואנטגוניסט לרצפטור ל-GLP-1 לא נמצא קשור לסיכון לאסתמה. עם זאת, בהתחשב בתת הדיווח על אירועי אסתמה במחקר זה, דרוש מחקר נוסף עם שימוש במידע מהעולם האמיתי בנוסף למחקר אודות מנגנוני הפעולה על מנת לאשר את התוצאות של מחקר זה.

מקור: 

 Wang A. et al. Diabetes Research and Clinical Practice (2021). https://doi.org/10.1016/j.diabres.2021.109080

נושאים קשורים:  מחקרים,  אסתמה,  מעכבי DPP-4,  אגוניסט לקולטן GLP-1,  מעכבי SGLT2
תגובות