במחקרי עבר הראו החוקרים כי חשיפה של עכברים לתזונה עתירת סוכר המכילה רמות בינונית של שומן (כלומר, תזונה מערבית [WD]) גורמת לדלקת עור ניכרת ומעצימה את הרגישות לדלקת עור פסוריאסיפורמית המושרית באמצעות אימיקוימוד (imiquimod), דבר המצביע על היכולת של הרכב התזונה להשפיע על רגישות העור לדלקת פסוריאטית.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Investigative Dermatology השתמשו החוקרים במודל minicircle IL-23 שכלל מאפיינים של דלקת עור פסוריאסיפורמית ודלקת מפרקים פסוריאטית, והראו בעזרתו שצריכת תזונה מערבית במשך 10 שבועות העצימה את נטיית העכברים לדלקת עורית ואף לדלקת במפרקים.
הדלקות בעור ובמפרקים שהושרו באמצעות תזונה מערבית היו מקושרות שתיהן לעלייה ברמת תאי T γδ המייצרים IL-17A, וכן לביטוי מוגבר של ציטוקינים של תאי T עזר 17 (Th17).
לאחר השימוש ב-IL-23 minicircle, נצפו דיסביוזה מובחנת וירידה במגוון המיקרוביאלי בקרב עכברים שניזונו מתזונה מערבית. טיפול באנטיביוטיקות רחבות טווח הביא לדיכוי של דלקות העור והמפרקים המתווכות באמצעות IL-23 בקרב עכברים אלה.
למרבה הפלא, בקרב עכברים שהועברו מתזונה מערבית לתפריט סטנדרטי לאחר השימוש ב-IL-23 minicircle, נמצאה רמה מופחתת של דלקת בעור ובמפרקים וכן שיקום חלקי של חיידקי המעיים.
לסיכום, ממצאים אלה מראים כי לדיסביוזה המושרית עקב התזונה המערבית נלוות דלקות דמויות-פסוריאזיס בעור ובמפרקים. לפיכך, יש לשקול שינויים בדפוס התזונתי של חולים הסובלים ממחלת פסוריאטית בעור ו/או במפרקים.
מקור: