פסוריאזיס היא מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת בשגשוג יתר של קרטינוציטים, הפרעות בהתמיינות ועמידות למוות תאי מתוכנן. ישנם מספר גורמים שיכולים להשפיע על פסוריאזיס, וויטמין D הועלה לאחרונה כגורם כזה. התפקיד של ויטמין D מתווך ע"י רצפטורים לויטמין Dי(VDR) בתאי מטרה. VDR הוא הורמון גרעיני שמעורב במסלולי אנטי-שגשוג ופרו-התמיינות של קרטינוציטים. עם זאת, עד כה מסלול העברת האותות של ויטמין D ו-VDR אינו הובן בשלמותו.
עוד בעניין דומה
מחקר חתך רוחב זה כלל 28 דוגמיות עור של חולי פסוריאזיס, לצורך הערכת הביטויים האימונוהיסטוכימיים של VDR וכן הקשר שלהם עם חומרת המחלה ומשכה. ניתוח סטיטסטי בוצע באמצעות מקדמי המתאם של ספירמן, כאשר ערך P<0.05 נחשב כמובהק סטטיסטית.
סך הכל, 28 דוגמיות מחולי פסוריאזיס שמתוכם 60.7% היו נשים ו-39.3% היו גברים, בגיל ממוצע של 41.28±14.97 שנים, כאשר קבוצת הגיל השולטת הינה 46-55 שנים (25%), משך המחלה הממוצע היה 6.64±4.26 שנים, וציון ה-PASIי(psoriasis area and severity index) הממוצע היה 19.23±11.30.
הביטויים האימונוהיסטוכימיים של VDR היו חזקים באופן בולט (57.1%) וממוקמים בשכבה הבזאלית (53.6%). נמצא מתאם שלילי מובהק בין הביטויים של VDR לבין ציון ה-PASIי(P<0.001, r= -0.719) ובין הביטויים של VDR לבין משך מחלת הפסוריאזיס (P=0.020, r= -0.438).
לסיכום, החוקרים מצאו מתאם שלילי חזק מובהק בין ביטוי VDR לחומרת פסוריאזיס וכן מתאם שלילי בינוני מובהק בין ביטוי VDR למשך המחלה.
מקור:
Rudi Chandra et. al (2020), Int J Dermatol. https://doi.org/10.1111/ijd.15018