חדשות

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח חיסון נגד מלנומה

הגישה החדשנית שפותחה על מודל עכבר הוכחה לדברי החוקרים כיעילה כטיפול מונע והן כתרופה למלנומה הפעילה בשלב הראשוני וגם כנגד גרורות

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהאוניברסיטה בליסבון, פורטוגל, בהובלת פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה וראש המעבדה לחקר הסרטן וננו-רפואה בפקולטה לרפואה בתל-אביב דיווח אתמול (ב') לכתב העת Nature Nanotechnology על פיתוח של ננו-חלקיק שעשוי לשמש חיסון כנגד סרטן העור הקטלני מלנומה. בניסוי בעכברי מודל החיסון הוכח כיעיל ביותר בשלושה מצבים עיקריים: כטיפול מונע, כתרופה כנגד הגידול הראשוני ולמיגור גרורות.

במחקר השתתפו ד"ר אנה סקומפרין מהמעבדה של פרופ' סצ'י-פאינרו ופרופ' הלנה פלורינדו וד"ר ג'ואוו קוניוט מליסבון שהיו במעבדה בתל-אביב במסגרת שבתון וחילופי סטודנטים במשך שנה.

בדיווח נמסר כי חלקיקים הזעירים שפותחו עשויים מפולימר מתכלה. גודלם כ-170 ננומטר. בתוך כל חלקיק נארזו שני פפטידים – שרשראות קצרות של חומצות אמינו – שמאפיינים תאים של מלנומה. לאחר מכן, הזריקו החוקרים את הננו-חלקיקים לעכברי מודל שנשאו מלנומה בעור.

פרופ' רונית סצ'י-פאינרו הסבירה: "ננו-חלקיקים אלה נושאים מולקולת סוכר המשמשת כ'ראש חץ' המכוון לתאי הדנדריטים שבמערכת החיסונית - התאים המפעילים תאי ה-T שיתקפו את הגידול הסרטני.

"חלקיקים אלה פעלו בדיוק כמו החיסונים המוכרים כנגד מחלות הנגרמות בידי נגיפים: הם עוררו את המערכת החיסונית של עכברי המודל,  כאשר תאי המערכת החיסונית, תאי ה-T המופעלים, למדו לזהות ולתקוף תאים המכילים את שני הפפטידים הארוזים – כלומר את תאי המלנומה.

"המשמעות היא שמעכשיו, המערכת החיסונית של העכבר המחוסן תתקוף את תאי המלנומה, אם וכאשר יופיעו בגופו."

בהמשך המחקר, בחנו החוקרים את יעילות החיסון כאמור בשלושה מצבים שונים. ראשית, במניעה: החיסון הוזרק לעכברים בריאים ולאחר מכן הוזרקו להם תאי מלנומה. התוצאה: העכברים לא חלו. החיסון מנע את המחלה. מצב שני: כטיפול בגידול הראשוני - שילוב בין החיסון החדשני לטיפולים אימונותרפיים נבחן על עכברי המודל למלנומה. הטיפול הסינרגיסטי המשולב עיכב משמעותית את התקדמות המחלה והאריך במידה רבה את חיי של כל העכברים שטופלו. במצב השלישי נבדק הטיפול בגרורות. החוקרים בחנו רקמות אנושיות של גרורות מלנומה במוח שהוסרו מחולים. הגרורות במוח מהוות גורם תמותה עיקרי בקרב חולים המאובחנים בשלב מאוחר של המחלה. נמצא כי הן אכן מכילות את שני הפפטידים המהווים היעד לחיסון.

בניסוי המשך נבחנת עתה יעילות החיסון בעכברי מודל למלנומה עם גרורות הפזורות באזורים שונים בגוף - מוח, ריאות, כליות ואיברים אחרים.

פרופ' סצ'י-פאינרו: "המלחמה בסרטן בכלל ובמלנומה בפרט, הולכת ומתפתחת לאורך השנים, באמצעות מגוון שיטות טיפוליות ביניהן ניתוחים, כימותרפיה, הקרנות ואימונותרפיה. אך גישת החיסון, שהוכחה כיעילה כל כך כנגד מחלות נגיפיות לסוגיהן, טרם הוכתרה כהצלחה בטיפול בסרטן. במחקר שלנו הראינו שניתן לייצר חיסון יעיל כנגד סרטן העור, מלנומה.

"ממצאי המחקר פותחים פתח לגישה חדשה לחלוטין – גישת החיסון – לטיפול יעיל במלנומה, גם בשלביה המתקדמים של המחלה. אנחנו מאמינים שהשיטה שפיתחנו עשויה להתאים גם לסוגים אחרים של סרטן וסבורים שעבודתנו מהווה תשתית מוצקה לפיתוח עתידי של חיסונים כנגד סרטן בבני אדם."

המחקר מומן על ידי האיחוד האירופי במסגרת המועצה האירופית למחקר (ERC) ו-EuroNanoMed II; במענק מקרן משפחת סבן וה- ,Melanoma Research Allianceי(MRA)הקרן לחקר הסרטן בישראל (ICRF) והקרן הלאומית למדע (ISF).

מנתוני האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות עולה כי מדי שנה מאובחנים בישראל כ-1,850 חולים חדשים עם מלנומה של העור, רובם יהודים ילידי ישראל, אירופה ואמריקה. מדי שנה נפטרים כ-210 ישראלים מהמחלה. אצל 91% מהחולים התגלתה המחלה בשלב מוקדם מה שמשפר את סיכויי הריפוי בכ-90% ויותר.

שיעור התחלואה במלנומה בישראל הוא מהנמוכים ביותר בעולם: בעבר, ישראל הייתה במקום ה-3 בעולם, אחרי אוסטרליה וניו זילנד, במספר החולים החדשים מדי שנה. הודות לפעילות האגודה למלחמה בסרטן וגורמי הרפואה, חלה עליה עקבית בשיעור המאובחנים בשלב המוקדם. יחד עם השיפור בטיפול, עלו שיעורי ההישרדות והריפוי של החולים.

כיום אוסטרליה מובילה בתחלואה עם שיעור של 33.6 חולים ל-100 אלף תושבים. ישראל מדורגת במקום ה-27 בעולם מבין 30 המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר - 8.3 חולים ל-100 אלף תושבים. שיעור התחלואה הנמוך בעולם הוא במלטה - 8.

ניו זילנד מובילה בשיעורי התמותה - 4.8 ל-100 אלף. ישראל במקום ה-20, עם שיעור של 1.8 ל-100 אלף. שיעור התמותה הנמוך ביותר בעולם - בקנדה, 1.6.

נושאים קשורים:  חדשות,  פרופ' רונית סצ'י-פאינרו,  מלנומה,  חיסון נגד סרטן
תגובות
 
אנונימי/ת
07.08.2019, 22:13

יש עוד המון בעיות וחסמים בדרך לתכשיר טיפולי רפואי אבל אני מייחל בכל ליבי שהצעדים הבאים יצלחו! אמן!