גילויים חדשים בנוגע לפתופיזיולוגיה של פסוריאזיס

המעורבות המשמעותית של microRNAי(miRNA) בפתגונזה של פסוריאזיס מתועדת היטב, אך ישנם נתונים מועטים בנוגע לתרומה של miRNA ספציפיים להימצאות של מחלה זו. החוקרים ביקשו לבחון את התפקיד של miR-145-5p בפסוריאזיס.

החוקרים ביצעו אנליזת miRNA בארבעה מטופלים עם פסוריאזיס וארבעה מקרי ביקורת. בוצע שימוש בבדיקות rt-PCR והיברידיזציית in situ פלאורוסנטית על מנת לזהות miRNA אשר אינם מבוקרים כשורה. תבחיני לוציפראז בוצעו על מנת לקבוע האם miR-145-5p נקשר ל-MLK3. תבחיני CCK-8 ולומינקס מגנטי שימשו לצורך מדידת פרוליפרציה תאית ושחרור כימוקינים. אנליזת western blot שימשה על מנת לבחון את רמות החלבונים של MLK3 והחלבונים המושפעים ממנו.

החוקרים מצאו כי miR-145-5p היה מבוקר בחסר (downregulated) בלזיות עור פסוריאטיות. תבחין לוציפראז הדגים כי MLK3 מהווה מטרה ישירה של miR-145-5p. ביטוי יתר של miR-145-5p בקרטינוציטים אפידרמליים אנושיים תקינים דיכא פרוליפרציה תאית והפרשה של כימוקינים. בניגוד לכך, השתקה של miR-145-5p עודדה פרוליפרציה של תאים אלה והגדילה את הפרשת הכימוקינים. השתקה של MLK3 דחתה את הפרוליפרציה המוגברת אשר נגרמה על ידי השתקת miR-145-5p. יmiR-145-5p הינו בקר של factor-kB גרעיני ומעביר אותות של transcription 3 על ידי תקיפה של MLK3. מתן אגוניסט של miE-R-145-5p ללזיות עוריות הפחית היפרפלזיה אפידרמית עורית ושיפר דרמטיטיס הנגרמת על ידי פסוריאזיס בעוד שמתן אנטגוניסט הוביל להשפעה ההפוכה.

החוקרים מסכמים כי miR-145-5p מפחית פרוליפרציה תאית והפרשת כימוקינים על ידי קרטינוציטים אפידרמליים אנושיים תקינים על ידי קישור ל- MLK3. ביטוי ביתר של miR-145-5p תורם לדלקת העורית בלזיות פסוריאטיות עוריות

מקור: 

Yan, J.J.  et al. (2019) British Journal of Dermatology, https://doi.org/10.1111/bjd.17256