הנוכחות והמידה של מעורבות דם פריפרי בחולים עם לימפומת עור של תאי Tי(Cutaneous T-cell lymphoma- CTCL) יכולה להעיד על פרוגנוזה ירודה. טיפולים סיסטמיים עבור CTCL יכולים להפחית את נטל הגידול ולשפר איכות חיים אך הינם בעלי השפעה מועטה על שרידות. לאור זאת, יש צורך בטיפולים חדשים אשר יתנו מענה לשלבים מאוחרים של לימפומה זו.
עוד בעניין דומה
אנליזת מוטציות של תאי גידול מדם פריפרי של חולי CTCL הדגימה כי החלבון האנטי-אפופטוטי BCL2 יכול להוות יעד טיפולי במחלה זו. על מנת לבחון זאת, החוקרים פיתחו תבחין הבודק את הרגישות של תאי CTCL לחומרים מולקולריים שונים והשוו בין מעכב ה- BCL2, וונטוקלקס, לבד ויחד עם מעכבי ההיסטון דה-אצטליאז (HDAC), וורינוסטט ורומידפסין. תאי CTCL ממאירים מדם פריפרי בודדו מ-25 חולים ונחשפו ex-vivo לשלושת התרופות לבד ובשילוב. השוואה בוצעה עבור ארבע שורות תאי CTCLי(Hut78, Sez4, HH, MyLa).
החוקרים מצאו כי רוב דגימות ה-CTCL היו רגישות לוונטוקלקס ורמות ביטוי BCL2 היו קשורות ביחס הפוך עם ערכי ריכוז מעכב של 50% (r=-0.52; p=0.018). בנוסף, השפעה נוגדת BCL2 זו הוגברה על ידי עיכוב HDAC ב-93% מהדגימות שטופלו עם וונטוקלקס ווורינוסטט ו-73% מהדגימות שטופלו עם וונטוקלקס ורומידפסין.
ממצאים אלו מעידים כי עיכוב BCL2 ו-HDAC הינו בעל אפקט סינרגיסטי בטיפול בחולים עם CTCL מתקדמת. על ידי שימוש בטיפולים משולבים והתאמת הטיפול לביטוי גנים, החוקרים מקווים לפתח מענה אפקטיבי ומותאם אישית לחולים עם CTCL.
מקור:
Cyrenne, B.M. et al. (2017) Blood. 130, 2073