פרופסור זאב רונאי מהפקולטה לרפואה של הטכניון, המכהן כראש המרכז המשולב החדש לחקר הסרטן שהטכניון הקים באחרונה (TICC), התבשר אתמול (ד') כי זכה בפרס מפעל חיים לשנת 2016 מטעם האגודה העולמית לחקר המלנומה (SMR).

הפרס ניתן ליחידים "אשר תרמו בשנות עבודתם תרומה גדולה ומשמעותית לחקר המלנומה". פרופסור רונאי יקבל את הפרס בטקס חגיגי על תרומתו לתחום הזה במחקרים שונים שעשויים להוביל לפיתוח טיפולים חדשים במחלה.

"אין ספק שמחקריו של פרופסור רונאי באשר להשפעת פעילות של גנים על הסרטן יובילו לפרדיגמות חדשות בטיפולים כנגד התפתחות גידולים סרטניים"

הישגיו המדעיים של פרופסור רונאי זיכו אותו קודם לכן בפרס "חוקר יוצא דופן" מטעם המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (מענק לשבע שנים), המאפשר לחוקרים להתמקד במחקר מבטיח במיוחד.

בהודעת האגודה לחקר המלנומה על הענקת הפרס נכתב: "אין ספק שמחקריו של פרופסור רונאי באשר להשפעת פעילות של גנים על הסרטן יובילו לפרדיגמות חדשות בטיפולים כנגד התפתחות גידולים סרטניים ובתגובתם לטיפול".

המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון נחנך בחודש שעבר. זהו גוף מחקר ראשון מסוגו בישראל, שימזג את הידע והניסיון הרב באונקולוגיה שנצברו בפקולטה לרפואה של הטכניון ובמרכזים הרפואיים השונים המסונפים אליו.
פרופסור רונאי נבחר לעמוד בראש המרכז יחד עם חתן פרס נובל פרופסור-מחקר אהרן צחנובר. רונאי חזר לישראל באחרונה, בעקבות גיוסו לטכניון, אחרי שהות ארוכה בארה"ב.

פרופ' רונאי גדל בשכונת נווה שאנן בחיפה, למד בבית הספר "חוגים" והשלים באוניברסיטה העברית שלושה תארים. בתום הדוקטורט באימונולוגיה יצא בשנת 1985 לפוסט-דוקטורט במרכז הסרטן באוניברסיטת קולומביה, שבניו יורק. ב-20 השנים שלאחר מכן כיהן בשורה של תפקידים בכירים וב-2005 החל לעבוד במכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם בסן דייגו, שם הוא מכהן גם כיום כמנהל המדעי.

מחקריו של פרופסור רונאי עוסקים ברשתות התקשורת המעורבות בהתפתחות גידולים סרטניים. "הגידול הסרטני", הסביר, "הוא למעשה ישות גמישה ויכולתו לפתח עמידות, לשלוח גרורות ולהיכנס למצב של תרדמת (dormancy) מציבה בפנינו אתגר עצום. אתגר נוסף הוא ההטרוגניות הפנימית של הגידול, הכולל תאים סרטניים מסוגים שונים – מה שמקנה לו שרידות בעת מתן טיפולים רפואיים אגרסיביים".

בין השאר גילה פרופסור רונאי כי החלבון ATF2 עשוי להפוך, כתוצאה מקרינת UV (אולטרה סגול), מגורם מונע סרטן לגורם מחולל סרטן. הוא מיפה את נתיב ההשפעה של ATF2 על התפתחותה של מלנומה וזיהה גורמים ספציפיים המעורבים בתגובת המחלה לטיפולים ובפוטנציאל הגרורתי של תאי המלנומה.

במחקריו גם גילה פרופ' רונאי את תפקידו המכריע של האנזים PDK1 בהתפתחות המלנומה וגרורותיה. בשנים האחרונות התמקדו מחקריו בעמידות של המלנומה לטיפול המבוסס על עיכוב הגֶן BRAF, ובכך סלל את הדרך לניסוי קליני חדש. מחקריו הבסיסיים תורגמו ליישומים רפואיים. במסגרת זאת פיתח את SBI-756 – מולקולה קטנה הממוטטת את עמידות המלנומה לאותו טיפול המבוסס על עיכוב BRAF.

נושא אחר שבו עסק כחוקר הוא דרכי ההישרדות של תאי הסרטן בסביבה עוינת (מחסור בחמצן ובחומרי הזנה). מחקרים אלו הניבו תובנות חשובות באשר להטרוגניות של תאי הגידול הסרטני - מה שמאפשר לחלק מהם לפתח עמידות לטיפול וגם לשלוח גרורות. מחקריו על חלבונים המבקרים את התגובה למצב עקה (סטרס) העמיקו את ההבנה בדבר התהליכים הללו והובילו לזיהוי מטרות חדשות לטיפולים עתידיים.